מראות הצובאות על נביאים ראשונים קכה

שכוונת' לומר כי מה' שאלה אותו ואם היתה קוראתו שאול לא יובן שהיה שאול מה' על כן קראתו שמואל שיש מ"ם ומלבד המ"ם יש אותיות שאול המ"ם היא ראש תיבת מה' ועוד ד' אותיות שאול הוי כאומר מה' שאול. או בדרך אחרת והוא כי הנה ארז"ל במדרש אגדת שמואל וז"ל אך יקם ה' את דברו ר' ירמיה בשם ר' שמואל ב"ר יצחק בכל יום היתה בת קול יוצאת ומנצנצת בכל העולם כלו ואומר צדיק א' עתיד לעמוד ושמו שמואל וכל אשה שהיתה יולדת בן היתה מוציאה שמו שמואל וכיון שהיו רואים את מעשיו היו אומרי' אין זה שמואל וכיון שנולד זה ורואי' את מעשיו אמרו כמדומים אנו שזה הוא עכ"ל. הנה כי בת קול זה היה מפורסם עד שכל היולדת זכר היה קוראו שמואל ובזה יתכן כי אמרה חנה בלבה כי זה השמואל אשר דבר פי ה' וקראתו שמואל וז"א ותקרא את שמו שמואל ותדע למה קראתו שמואל הלא הוא כי מה' שאלתיו לומר הנה זה עם ה' היה שמואל במצותיו ובשמו וכאשר התפללתי הייתי כשואלת שיצא ממני וזהו כי מה' שאלתיו שהיה עם ה' נכר בשמו ושאלתיו אני לו' תנה אותו ע"י כלו' וא"כ איפה אחר שהוא אשר היה עתיד ומוכן לבא ולא הייתי רק כשואלת אותו ממנו ית' א"כ למה אקרא לו שם אחר מאשר קראו הוא ית' שקראו שמואל כמדוב'

וחנה לא עלתה כו' ויאמ' כו'. הורה הכתו' כי אם היותה פטור' מהראייה לא נמנעה מלעלו' כי אם על כי אמרה לאישה כו' וראוי לדקדק אומ' יגמל ואח"כ אמר עד גמלך ולא אמר עד יגמל שתלה הדבר בה וכן למטה באו' עד גמלה אותו כאשר גמלתו: אך הוא כי יקרה ישהו התינוק יונק עד תגעל נפשו בחלב ויגמל מאליו אחר עבור ימים או עשור אחר זמן הקצוב ליניקת הולד וזהו או' עד יגמל הנער כלו' מאליו שהיה רך ויחיד לאמו וחסה עליו להשהותו יותר עד יגמל מעצמו מחמת בוריו ולשלא יראה בלתי הגון מה שמתעכבת מלכת להודות לה' עם הנער לז"א ונראה את פני כו' וישב שם עד עולם כי אז ישלים מה שיחסר כעת ולא שלבלתי הפרידו מאתה היתה עושה כי הרי דעתה להניחו שם עד עולם והשיב הוא על עצמך שאינך באה כמנהגך כנודע מרז"ל שהיתה עולה בכל שנה עשי הטו' בעיניך כי אינך מחוייבת עליך אך על הנער שבי עד גמלך אותו כלו' עד שאת תגמלי אותו שהוא בזמן המוגבל ולא עד יגמל מעצמו אך תעשה באופן יקם ה' את דברו שלא תתעכבי יותר מלהודות לה'

כד ותעלהו כו'. הנה אומ' והנער נער יראה משולל הבנה כי מי לא ידע שהנער נער. ולבא אל הענין נזכירה מז"ל בפסוק שאחריו משום שוישחטאו את הפר ויביאו את הנער אל עלי אלא שהיו מבקשים כהן לשוחטו אמר הנער מה צורך כהן הרי זר שוחט ואלעזר רואה או על פיו וישחטו את הפר והיה עלי אומ' איך שחטו זר אז ויביאו את הנער אל עלי ואמר לו למדתני רבי ושחט אותה לפניו זר שוחט ואלעזר