מראות הצובאות על נביאים ראשונים קכב

יב והיה כי הרבת' כו'. ידוע כי כל לשון והיה הוא שמחה כנודע מרז"ל אך הנה כתבנו כי חנה לא היתה עקרה בטבעה כי אם שקרה לה כאמהו' שהיו עקרות מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתם כך סגר ה' בעד רחמה בעד טובת רחמה כדי שתתפלל ויפתח בדב' רשום נמצא שכל מה שהיתה מרבה להתפלל היתה שמחה לפני ה' המתאוה לתכלת' וזה יאמ' והיה שהוא שמחה כי הרבתה להתפלל היתה שמחה הנז' לפני ה' כי היה ית' שמח ברבויה אך לא כן בעיני עלי כי ויחשבה עלי לשכורה והנ' בענין הכתובים ראוי לשום לב כי ארז"ל שכמה הלכו' תפלה אנו למדי' מחנה שפתיה נעות מכאן שצריך לחתוך האותיו' וקולה לא ישמע מכאן שאסו' להשמיע קולו בתפלתו והנה אין ספק כי לא נעדרה ידיעת דיני' אלו מעלי שהיה ראש קבלת הדור וא"כ למה חשבה לשכורה על עשותה הדין. אך בזה נבוא אל כוונת ייתור הכתובי' באו' והיה כי הרבתה כו' כי כל פסיק זה יראה לבלי צורך אך בא לתת טעם אל חששת עלי והוא כי דרך התפלה הוא להתפלל תפלה בלחש ואח"כ להתחנן בקול רם כנודע מהפוסקים על כן עלי אף שראה כי מאז התחילה להתפלל לא השמיעה קולה היתה בעיניו לאשה חכמה מתפללת על פי הדין אך בראותו כי הרבתה. להתפלל אמר בלבו אין ספק שהספיק מה שהתפללה עד כה לשיעור תפלה. ועתה תתחנן בקול רם ועל כן היה שומר וממתין את פיה שאחר התפילה בלחש שתגבה קולה בהתחננה בקול וישמע עניינה ובראות שעוד' מחזקת לדבר על לבה כו' אז חשבה לשכור' וזהו והיה וכו' וחנה וכו'

יד ויאמר אליה כו'. אמר לא יבצר מהיותך שכורה או לפחות שתויה ועל הראשונה אמר עד מתי תשתכרין ועל השנית אמר הסירי את יינך מעליך

טו ותען חנה כו'. השיבה על ראשון ראשון מה שחשדתני לשכורה לא אדני והראיה כי אשה קשת רוח אנכי ועצובה הפך השכור כי היין ישמחני עד אם לא בכיתי לקשה יום שהוא רע המזל כן הוא רע וקשה רוחה ורצונה וגם על השנית שמא אני שתויית יין אף שלא היה הרבה שתספיק לשמח לאשר היא עצובת רוח לא כן הוא גם זה כי ויין ושכר לא שתיתי כלל ומה שראיתני מרבה להתפלל בלחש כי זה הביאתך לחשדני שהפלגתי משורת דרך המתפללי' הוא ששפכתי נפשי לפני ה' ברוב תפלה ולא תחשדני שלא הייתי מתפללת כי אם עושה מעשה שכורי' ושמא תאמר שהיה זה תרבות רע להעתיר על ה' יותר מדאי דברי' על שאלה א' ששאלתי ממנו וזה יתייחס אל אשר התגדלתי עם אם או אומנת קלת דרך ארץ ולמדתי ממנ' ונמשכתי אחריה אינו כן כי אם יש לי סבה וזהו אל תתן את אמתך ליושבת לפני בת בליעל ללמוד ממדותיה ועל כן הייתי מדברת עד כה כי אין סבת אריכותי רק כי מרוב שיחי וכעסי הוא מה שדברתי והארכתי עד הנה ויהיה שיחי על