מראות הצובאות על נביאים ראשונים קכא
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 121 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →מרגשת והיו שואלי' אותן להיכן הולכי' ואומרי' לבית ה' שבשילה שמשם תצא תור' ומצו' ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך יחד מיד משגרות עיניה' דמעו' או' להם נלך כו' עוד לשנה הבאה ה' בתי' לשנה אחרת עשרה עד שהיו כלם עולים ובדרך שהיה עולה שנה זו לא היה עולה שנה אחרת עד שהיו כלם עולים אמר לו הקב"ה אלקנה אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחנכתם במצו' וזכו רבי' על ידך אני אוציא בן ממך שיכריע את ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצו' הא למדת שבשכר אלקנה שמואל עכ"ל. עוד מאמר שני כי ארז"ל כי בין איש ואשתו יש ב' אותיות של שם יו"ד באיש וה"א באשה וע"כ נקראו ישר' שבטי יה וכאש' זווגם הגון שם זה שבהם מצליחם בבני' וכמאמרנו על פ' אשתך כגפן פוריה כי על כן ננקדה אל"ף שבאשתך בסגול ולא בחי"רק לרמוז כי ג' שותפין שבאדם שהם אביו ואמו והקב"ה הוא שם יה שבהם מהוין הילדי' ועל רמז ג' אלה ננקדה האל"ף בסגול וגלה הרמז באומ' פוריה שהוא פרי של שם יה. ונבא אל הענין והוא כי אמרה בלבה יודעת אני כי ראוי הוא אישי להוליד בן צדיק עלייתו תמיד בית ה' ומעלה את כל ישראל תמיד אך אפשר יהי לו בן זה מאשה אחרת ע"כ אמרה אם ראה לומ' אם יש ראיה ופקידה על זכות הראות את פני ה' תראה בעני אמתך שלא יהיה לו מאשה אחרת ואמרה אמתך בסגול התי"ו לרמוז שלש' שותפין שבאד' שעמה ובעלה שם יה שע"י התחברות החוט המשולש תפקד והנה ידוע מחכמי האמת שכל בן הניתן מסטרא דנוקבא מעותד לבלתי התקיי' הרב' כי ע"כ כמעט נסתכן על שהורה הלכה בפני רבו שזר שוחט ואלעזר רואה כמ"ש ז"ל על וישחטו את הפר ויביאו את הנער כו' ע"כ ביודעה כי בהיות הילד מסטרא דנוקבא גם שיזכרנה ה' יתעתד הילד לבלתי התקיים ע"כ אמרה וזכרתני ולא תשכח את אמתך ואיך יתכן והלא מסטרא דנוקבא הוא מזכותה לז"א ונתת לאמתך זרע אנשי' שתתלה הזכות באנשי' ולא בי שהוא בזכות אלקנה על שזיכ' את כל ישראל בעליית הרגל ככתו' מרז"ל כי בשכר אלקנה שמואל ובזכות הנגררי' על ידו לרגל ועל היות כוונתה להסיר את עצמה מתליית הזכו' ע"כ לא אמר' ונתת לאמתך בסגול התי"ו כ"א בשוא לרמוז כי משלשה שותפין שהם היא ובעלה והקב"ה הנרמזי' בסגול כמדוב' למעלה לא יחשב לה כזה רק בחינת השם ב"ה ואלקנה אישה ולא את עצמה או הסיר א' משלשה הנקודות פה על שבאומרה ונתת הרי הנותן שהוא הקב"ה שלו שם גדול בשלשה אמור שהוא לבדו ית' הנותן נשארו מהשלשה השני' המקבלים לבדם על כן אמרה אמתך בחט"ף התי"ו שהם שני נקודות בלבד מהטעם האמור וטוב תתך אותו לי מבאשה אחרת כי אני אגדלהו בתורתך וזהו ונתתיו ליי כו' ופירשה השני נדרי' שהזכירה באומ' ותדר נדר הא' ונתתיו ליי כל ימי חייו שהוא שיהיה גדל בתורה וזולת כתר תורה עוד נדר שני כי ומורה כו' שהוא נזירות עולם שיהיה לו נזר אלהיו על ראשו: