מראות הצובאות על נביאים ראשונים קכ

מקנאה וגם כעס מן בחינה לשם שמים שהוא בעבור הרעמה שהוא למען תרעם בקולה נפלאות כי תצעק על שברה לה' יושיע לה ויפתח את רחמה כי ידעה היא כי מה שנסגר רחמה לא לעולם היה ב"א שה' עשה על שמתאוה לתפלתה כענין האמהות ולמען ע"י תפלתה תפקד ברחמים גדולי' בזרע קדוש וזהו כי סגר ה' בעד רחמה כי סגר רחמה לא נאמר כ"א בעד רחמה כד"א ויסגור ה' בעדו כי מה שסגר ה' את נח בתיב' היה לטובתו למען ירוחם ע"י צער תיבה שאם לא כן לא היה כדאי. וע"ד זה יאמ' כי סגר ה' בעד רחמ' שסגר ה' בעדה לטובת רחמה לשתתפלל ולתת לה פטר רחם קדוש מאד כאשר היה ובידעה כי כן היה גם הכעס בעבור הרעמה שתצעק ותרעם עד ירחמוה מן השמי' והראיה כי לשם שמים כיונה למען תתפלל שהרי וכן יעשה שנה בשנה מדי עלותה כי כן היה עושה אלקנה שם בחילוק המנות כן פנינה תכעיסנה בחילוק הנז' כדרך הנז' ולמה לא היה מכעיסה בביתן ברמה כ"א מדי עלותה הוי אומ' כי אין זה כ"א למען היות שם בית ה' כי בית תפלה יקרא למען תתפלל שם כי שם שכינ' שור' ויעת' לה ה' מבמקומו' זולתו

ח ויאמר כו'. שנותן את לשונו שלא אמר למה בקמץ המ"ם כ"א בסגול הלא הוא כי אומ' למה בקמץ משמעו הוא למה היא בוכ' ואין זו שאלה כי גלוי הוא שהוא על כי לא ילדה אך באו' למה בסגול הוא כאומר ידעתי הטעם אן בשביל מה כלומ' איזה תועלת ותיקון מוציאי מזה לצרתך וזהו למה תבכי מה תועילי בבכי ושמא תאמרי שהוא להשקיט ולכבו' אש דאגת הלב כדרך הבוכי' שמשככי' בבכי קצת אש צרתם אם זו היא כוונתך להניס יגון ואנחה ע"י הבכי אם כן הוא ולמה לא תאכלי כי האכילה גם היא תסייע לדוץ דאבה ואם הוא כי מורת לבך ונפשך אונסתך ומעכבתך מאכול ושתה הנה אעיקרא דדינא פירכא כי ולמה ירע לבבך בלי סיבה והוא הנודע כי אין האשה חייבת בפריה ורביה כי אם כששואלת חוטרא לידא ומרא לקבור' ועל זה אמר הנה אנכי טוב לך מעשרה בנים שאפי' אם ימות הוא תחלה ישאר לה ממון ליסמך לזה ולזה

יא ותדור נדר ותאמר כו'. ראוי לשית לב אל כפל הנדר וגם כפל הראיות ראה תראה וכן או' אמתך פעמי' בסגול התי"ו ובשלישית התי"ו בחט"ף. ועוד או' ולא תשכח את אמתך כי מי לא ידע שלא בקשה שיזכרנ' ויחזור וישכחנה וכן מה ענין או' זרע אנשי'. והנה לבא אל הביאור נזכיר' שני מאמרי רז"ל א' אומרים ז"ל מה ראה קרח לחלוק על הכהונה ראה ברוח הקדש גדולה עתידה ולא ידע אם היה בו או בזרעו והו'. כי מאלקנה בן בנו היה עתיד לצאת שמואל והוא חשב שהיתה לו לעצמו מצורף לזה מז"ל על פסוק ועלה האיש ההוא מעירו כו' ארז"ל אלקנה אשתו בניו ואחיותיו וכל קרוביו היה מעלה עמו לרגל ובאי' ולני' ברחובה של עיר והיתה המדינ'