עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים יב

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 12 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

על כן בא הכתוב ואמר כי גם אלה חששו על הדבר ואמרו בלבם אם נתעכב לחפש אולי יצאו ובין כך ובין כך יתרחקו ולא נשיגם אחרי כן ואם אמרנו נרדוף אחריהם מיד אולי הם בבית ובין כך ובין כך תבריחם על כן והאנשים רדפו כו' ועל החששה אולי נשארו בבית ע"כ אמר כי האנשים הרודפים הנזכר הדלת סגרו אחרי כלומר לא כדרך הדלתות שנסגרו בלילה מבפני' כ"א מבחוץ שמו מנעול לבל יוכלו לברוח בעוד שהם רודפים והיה בכונה שאם לא ימצאום בחוץ ישובו לחפש בבית כי סגור הוא מבחוץ ולא יוכלו לפתוח ולברוח וזהו סגרו אחרי כלומר אחריהם ולא מבפנים כמנהג וזהו עשו מיד כאשר יצאו הרודפים אחריהם מפחד פן בעוד שהם רודפים יברחו דרך שער החצר וזה יוכרח שאם לא כן למה ותורידם בחבל בעד החלון ולא הוציא' דרך פתח השער כי אין ספק כי אחר שביתה בקיר החומה שודאי הי' לה שער בקיר החימה עצמ' לצאת חוצה במקום שיוצא היורד דרך החלון אך למה שהשער היה סגור הוצרכה להוציאם דרך חלון עם היות גבוה שלא חששו הרודפים שתורידם בחבל כי דרך סולם לא היה אפשר לגובהו ובראיתה כי אם תעכבם עד אור הבקר יבאו לראות כי על כן הדלת סגרו כמדובר ע"כ אמרה צריך על כל פנים להבריחם בעוד לילה וגם ראתה כי עת רצון הוא כעת לבקש על נפשה ונפשות בית אביה ע"כ מיהרה לדבר מיד דבריה ולשלחם מהר בעוד לילה על כן והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליה' והוא כי אמרה אם אשים מילי בסולם שאני עולה בו אל הגג אשר הם שם הלא כאשר ישמעו הם כך ישמעו בני הבית שממנו ולמטה כי כשיעור עלות קילי ממני אליהם תרד גם כן ממני אל אשר המה למטה בבית ואם אעלה אצלם אינו דרך ארץ וגם ישמע למטה קולי בצד מה על כן מה עשתה עלתה על גג חדר אשר הוא למעלה מהגג אשר הם בו וזהו עלתה עליהם על הגג באופן שימתיקו סוד ולא ישמע כאשר למטה בבית וכהתימם לדבר מיד הורידם בחבל בעד החלון כמדובר

(ט) ותאמר אל האנשים כו' ראוי לשים לב אם מה שידעה שנתן ה' להם את הארץ הוא על שנפלה אימתם על הארץ על ששמעו אשר הוביש ה' את מי ים סוף א"כ הוי ליה למימר כי נפלה אומתכם בלא וי"ו שתהיה נתינת טעם אל הידיעה ולא כבא להוסיף על האמור. אך יאמר בהזכיר מאז"ל במדרש רבה כי בצאת ישראל ממצרים נמוגו כל יושבי כנען באומרם עתה יבאו עלינו ומה עשו כרתו כל עץ מאכל לשלא יתהנו ישראל מאשר נטעי הם ועל כן מה' יצא הדבר יהי' עונשם להתעכב במדבר ארבעים שנה למען עוד יטעו כרמים ואלנות ויגדלו ויהנו מהם ישראל נראה מדבריהם כי לא חסרה מהכנעניים ידיעת הוריש ישראל את ארצם. ונבא אל הענין אמרה אל תחשבו כי מאשר נפלה אימתכם עלינו אני שופטת בדעתי שנתן ה' לכם את הארץ כי לא כן הוא כ"א שקודם זה ידעתי כי נתן ה'