מראות הצובאות על נביאים ראשונים קיג

על כבודי אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי ועו' שנית מפני הענין בעצמו לטמאו בזכור וזהו אל תעשו הנבלה הזאת ובראות האיש האורח שמפני כבודו היה מפקיר בתו אז אמר טוב תתי את פלגשי מלתת האיש הבעל הבית את בתו בעבורי ועל כן ויחזק האיש בפילגשו כו' ואחרי כן נתחה לנתחיה להבעית את העם כי כל הרואה יאמר לא נהיתה כזאת ויבהלו כי לא ידעו מה הוא ואמרו שימו לכם עליה ולא אמרו שימו לבכם כ"א שימו לכם לרמוז יצא לכם ואין לב לדעת מה זה ועל מה זה ואין לומר נדבר ונשאל מה זה ואחרי שנדע נתייעץ מה נעשה כי לית דין צריך בשש כי ודאי רעה גדולה היא לכן טרם נדבר ראוי להתקבץ יחד כדרך הנועצים ואח"כ נדבר וזהו עצו ודברו זה אחר הקבוץ נשאל ונדבר על הדבר וכן עשו כי מיד ויצאו כל בני ישראל איש איש ממקומו ותקהל כל העדה כאיש אחד ויתקבצו והוקמו פנית וראשים של כל העם לחקור ולדרוש ולהתייעץ כי כל ישראל היו כאחד בקהל עם ה' ואיך יהיו כלם מדברים על כן הוקמו הראשים: או יאמר ויתיצבו נצבים ועומדים פנות צבאות כל העם כל שבטי ישראל במיתון עד שוישמעו בני בנימין כי עלו בני ישראל המצפה והוא כי אמרו אולי בשומעם יבאו שבט בנימין להנצל ולומר כי לא היתה אשמת כלם כ"א קצת בני בליעל ונתנם לכם או נודעה אנו בהם משפט אך לא כן היה כ"א שוישמעו בני בנימין כי עלו בני ישראל המצפה כלומר ולא שמו לב לבא להתנצל אז הראו כי גם ידם עמהם לבלתי ייסרם ולהחזיק ביד בני שבטם אז היחלו בני ישראל ויאמרו דברו ונוכחה איך היה הדבר הרע לעשות בהם משפט ויען האיש הלוי ויאמר הגבעתה אשר לבנימין באתי כו' כיוון להטיל אשמת דבר על כל העיר והשבט אשר גדלו אנשי בליעל ביניהם כאלו ועל כן לא אמר בני בליעל מהגבעה כי אם ויקומו עלי בעלי הגבעה כאלו אדוני הארן הם הנענשים על שלא מיחו בידם ושגדלום ביניהם ויסובו עלי את הבית לילה כלו' עשו כאנשי סדום שנסבו את הבית על המלאכים ועל דבר כזה לילה אותו דמו להרוג אם אעכב בידם מלהתעולל בי ואת פלגשי ענו ותמות ואוחז בפלגשי כו' ואשלחה בכל כו' והוא לומר כי גם שמן הדין אפשר לומר כי פלגש אין בביאתה מות אין זאת עון פרטי אלי כ"א כולל וחרפה כוללת לכל ישראל וזהו כי עשו זמה לומר כי נתועדו רבים וז"א עשו וגם זמה ונבלה וזה וזה בישראל שאומרו בישראל חוזר אל הזמה ואל הנבלה והוא כי היא זמה של פריצות לומר ביד רמה בפרסום הוצא את האיש לרבעו לעיני הכל וגם הוא נבלה בישראל כי יצא שם חרפה על כל האומות כי מדת סדום זאת ישנה בישראל והיא נבלה וחרפה רבה כלומר ואתם תביטו אליכם ולא אלי ולא תעשו בגיני וזהו הנה כלכם יהודים הבו לכם כלומר על הנוגע לכם דבר ועצה הלום כלו' עלי ולא על