מראות הצובאות על נביאים ראשונים קח

תעשה בפני הלא לה' תעלנה ואם יהיה בפני הלא יראה כי אלי אתה זובח ולא לה' אשר הוא שורה בי ועל כן טוב טוב הוא שלא בפני וכל זה שאמר לו לא אוכל בלחמך כו' הוא על כי לא ידע מנוח כי מלאך ה' הוא וע"כ אמר אליו דברים שיבין וישכיל כי מלאך ה' הוא כי לחם אנשים לא יאכל ושלא טוב לזבוח לפניו בל יראה כזובח לאלהים בלתי לה' ועכ"ז לא הבין כי אם שנסתפק כי עד כה חשב כי איש אלהים הוא ועתה ע"י הדברים האלה נכנס ספק בלבו ולגלות הדבר שאל את שמו ואמר מי שמך כו' לומר הנה אפשר כי מלאך אתה ועל כן אמרת לא אוכל בלחמך ואם כך הוא מי שמך ורמז לו כי אם מלאך הוא קרוב הדבר כי מיכאל הוא כי אשר בא לבשר את שרה על עבורה הוא אשר בא לבשר עתה על עיבור אשתו וז"א מי ולא אמר מה לרמוז על מיכאל ואם איש אלהים אתה ומה שאמרת לא אוכל בלחמך הוא כי לחשיבותך אינו כדאי תאכל בלחמי א"כ לפחות אהיה כדאי לכבד ולהזמין את זולתך קטון מערכך מהקרובים אליך בבואו מזכיר שמך שיאמר לאיש אלהים פלוני אני וכי יבא דברך בפיו וכבדנוך בהיטיב לו אז השיב לו למה זה תשאל לשמי והנכון באמת הוא מז"ל במדרש רבה. שאמרו כי לפי פעולת המלאך משתנה שמו ולכן עתה שבאתי על עסק נזירות שנאמר בו איש כי יפליא כו' אני נקרא פלאי ובראו' מנוח כי החלוקה האחת מלהסעיד אותו איננה עשה השנית והיא להעלות הגדי עזי' והמנחה ליי' ויעל על הצור ליי' שהוא שהעלהו ליי' קרבן ושמא תאמר הלא המלאך אמר שלא יעלה העולה לפניו פן יראה כי לא לה' היה מקריב כי אם למלאך ואיך היה עתה מעלה העולה לפניו לז"א ומפליא לעשות כו' לומר כי אותו שהפליא והפריש עצמו לעשות מנוח העולה הוא המלאך לא היה לפני העולה כי אם מרחוק במקום שמנוח ואשתו עומדין ומביטי' איך אש מן השמים בא ואוכל העולה שם היה גם הוא מביט עמהם באופן שלא יראה כי אליו היו מקריבים כי אדרבה הוא היה עם המקריבים מביט אל העולה וזהו ומפליא לעשות שהוא המלאך עם מנוח ואשתו שלשתם רואים כי מעמד שלשתם היה יחד שלשתם רואי' ולא שהיה הוא אשר נעשת לו העולה ומנוח ואשתו לבדם רואים אך ויהי בעלות הלהב מעל המזבח שמבלי ישימו אש של מטה בא אש מן השמים במזבח ומשם עלה השמימה אז המלאך נדבק באש ההוא מהאלהים ויעל השמימה ובעלותו נמצאו רואים כי מגו תלתא כי עד כה המלאך שהוא מפליא לעשות ומנוח ואשתו היו רואים אך עתה שהמלאך עלה השמים מנוח ואשתו רואים כלומר לבדם מש"כ בתחלה כי אם שלשתם כמדובר אז ידע מנוח כי מלאך ה' הוא מה שאין כן עד כה כי אם שהיה מסתפק ומה שאז ידע הוא מנוח אך אשתו מתחלה ידעה

(כב) ויאמר מנוח אל אשתו כו' הלא יראה העדר גדול לומר כי אלהים