מראות הצובאות על נביאים ראשונים קז

על דבר הנוגע אל האשה כי אם אל הנער היולד והוא דבר שוה לשנינו והוא כי הוא לא ידע כי גם לאשה אמר על מה שנוגע אל הנער כי היתה יותר ראויה להראות המלאך אליה ממנו ועכ"ז וישמע האלהים בקול מנוח להראות אל שניהם בהיותם יחד ע"י הכנת האשה שעמו ועל כן בהיותם נפרדים בא אל מקום שהיתה היא בו למען הוא תקראנו ויראה גם אליו באמצעותם וזה ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה כו' ומנוח אישה אין עמה לומר כי אחר ששמע ה' בקול מנוח להראות אל שניהם כמאמרו באומר אלינו היה חפץ ה' לעשות כן אלא שמנוח אישה אין עמה שאלו היה עמה אל שניהם היה בא המלאך אך עתה הוצרכה היא לקרא לו לאמר שיבא עמה לשיגלה אל שניהם יחד אז הבין הוא כי היא היתה יותר מוכנת ממנו כי על כן בא אליה ולא אליו כי אם באמצעותה על כן וילך הוא אחרי אשתו לשיהיה הגלוי אליה ובאמצעותה ימשך גם אליו אז ויאמר מנוח הנה אל האשה אמרת הנוגע אליה אך עתה שאני עמה יבא דברך מה יהיה משפט הנער ומעשהו כי בדבר זה אני והיא שוים והנה אשר יעשו לנער כבר נאמר באו' ומורה לא יעלה על ראשו שלא יגלחוהו מיום הולדו כי שלא יאכילוהו טומא' או שלא ישקוהו יין אין צריך לאומרו כי קל וחומר הוא מאמו והיה מהראוי יאמר כן המלאך אליו אך הוא ידע כי היא לא גלתה לו שאמר לה ומורה לא יעלה על ראשו מן הטעם האמור על כן גם המלאך לבלתי הכזיבה לא פירש לו רק מה שהיא פירשה לו מכל אשר יצא מגפן כו' וכל טומאה וכו' אך ענין ומורה כו' אמר סתם כל אשר צויתיה תשמור

(טו) ויאמר מנוח כו'. ראוי לשים לב מה היתה כוונת מנוח בעצירה זו אם הוא כדי להאכילו מגדי העזי' הל"ל ונעשה לך ולא ונעשה לפניך ועו' בתשובת המלאך באומר לא אוכל בלחמך כי הראוי יאמר לא אוכל בבשרך כי מנוח לא הזכיר לו לחם. ועוד או' ואם תעלה עולה ליי' תעלנה מי לא ידע כי העולה ליי' היא. ועוד אומרו כי לא ידע מנוח כו' כי הנה טבע מלת כי לנתינת טעם על הקודם מה שלא יצדק בזה כלל. ועוד למה לא שאל מה שמו מתחלה כי אם אחר ענין זה. ועוד או' מי שמך והראוי יאמר מה שמך. אך אמר מנוח נעצרה נא אותך כלומר לאכול פת לחם וגם ונעשה לפניך בעודך עצור לאכול גדי עזים כלומר קרבן לה' אך חפצנו היא לעשותו לפניך למה כי ה' עמך ועל כן טוב ונכון הוא לעשות קרבן לה' במקום אשר הוא שורה כי משכן ה' אתה שהוא שורה עליך כי עיקר הקרבן הוא במקום השראת שכינה כי על כן נבחר מזבח אשר במקדש אז השיב על ראשון ראשון אם לאכול אי אפשר לא אוכל בלחמך כלומר כי מלאך אני כי אם לחם אבירים ועל מה שאמרת ונעשה לפניך כו' מה צורך