מלמד התלמידים רכב

בהם לעולם והוא שאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר

ואפשר שאמר זה מפני המבוכה הפושטת בין בני אדם בראות שהרעים מושלים בטובים ולפיכך המשיל תנועת נפשם לתולעת הנעשית מעפוש ויצרם הרע לאש ולזאת כון באמרו בפגרי שאין בהם רק הפגר ולפיכך הם סחי ומאוס לרואיהם המשתחוים לפני השם ביראה ובכניעה כפי מה שהקדמנו. וראה והתבונן כי הנביא יחס אל הפושעים פגר ואל הטובים כל בשר והוא הטוב יבא אל בית השם הוא מקום מיוחד לו בזמנים ידועים לא שיבא כל אדם להשתחוות במקדש בכל חדש ובכל שבת כי זה דבר נמנע והנביא לא יבטיח על הנמנע

ואל הענין בעצמו כון יואל באמרו והיה אחרי כן אשפוך רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם. ובאר מהות הנבואה ההיא ואמר זקניכם חלומות יחלומון בחוריכם חזיונות יראו ואין ספק שמעלת הזקנים למעלה ממעלת הבחורים אם כן החלומות למעלה מן החזיונות ההן ואחר שהוא כן אין החזיונות ההן מראות נבואה אבל הן עיון בתורה ובחכמה והיא הנבואה הנועדת שם לבנים ולבנות והיא שפיכת הרוח עליהם והיא המחשבות הזכות והברות שהם לחכמים סגולות כמו שאמר ובשרידים אשר י"י קורא והשרידים הנקראים הם בעלי העיון הזך שיהיו בימים ההם והזכיר הבנות לרמוז על החומרים הטובים והנאותים לקבל השפע והוא על דרך שהזכיר עמוס הנביא ואמר ביום ההוא תתעלפנה הבתולות היפות והבחורים בצמא וכבר הקדים לו ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר י"י

ולפי ענין זה הבטיח יואל הנביא ואמר ונבאו בניכם ובנותיכם ורמז בו על הצורה והחומר שילדו דעות זכות וברות גם שאר כחות האדם בימים ההם יכנעו לעבודת השם והוא שאמר וגם על העבדים והשפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי כענין שאמר ישעיה הנביא אצק רוחי על זרעיך וברכתי על צאצאיך. ושניהם רמזו על מעלת המדות הקודמות בזמן ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יי אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם כמו שקדם בדבר החכם שאמר צדיק אוכל לשובע נפשו. והנביא אמר גם על מעלת החכמה וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יי אלהיכם אין עוד ולא יבושו עמי לעולם. ולפי ענין זה בא יבא כל בשר להשתחות לפני

ולהעיר על זה הנהיגו הבאים אל בית הכנסת לומר בבואם ואני ברב חסדך אבוא ביתיך וגו' מצורף אל זה להעיר האדם לבוא אל בית השם האמתי לשקוד על דלתותיו יום יום. השם ברחמיו יזכנו לשמור דרכיו ולקיים בנו מקרא שכתוב אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי. כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מי"י.