מלמד התלמידים קכח

חילו הגדול עם משרתיו שהם הכוכבים העושים רצון השם שהכל נמשך לרצונו והוא שאמר ברכו את י"י כל צבאיו משרתיו עושי רצונו. והג' והוא השפל הוא הכללי המורכב שכל חלקיו נעשים מחומר וצורה והם הווים נפסדים כדרך כל נעשה מדבר שכל הוה בדרך זה הוא נפסד ואע"פ שהוא כן ומושבו בשפל המקומות מתוך בחינת הסדר בכל וכי השפל נמשך לגבוה ממנו והגבוה לגבוה והכל כשלשלת אחת נודע כי בכל מקומות ממשלתו פושטת כדרך שהזכיר תחלה ומלכותו בכל משלה. וזה הענין רצה באמרו ברכו י"י כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ר"ל שמתוך הבחינה בהם הנעשים לא עושים נודע שממשלתו בכל המקומות ומתוך חקירת כל זה תשלם ברכת הנפש לי"י והוא שאמר בסוף ברכי נפשי את י"י ולפי שדבר בדרך כללי בבחינת העולמות ודבר בדרך קבלה הנמשכת לדרך התורה ובזה לבדו לא ישלם האדם עד שיטרח לדעת הפרטים בדרך חקירת חכמה חבר מזמור אחר בברכת הנפש ואמר ברכי נפשי את י"י אלהי גדלת מאוד הוד והדר לבשת. ונאמר כי לפי שהברכה והתהלה לשם הוא מצד הנמצאים מאתו בלבד כי עצמו לא יושג אמר גדלת מאד כדרך אמרו גדול י"י ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר רצה בו שאין ראוי להללו כי אם בסיפור מעשיו כמו שסמך לו דור לדור ישבח מעשיך. וכל התהלות בו נאמרות חוצה לו. אמנם כפי השגת מעלת הנמצאים תחתיו תגדל תהלתו ויתרון התהלה ההיא כפי יתרון ההשגה. וידוע שמעלת המלאכים היא העליונה כי הם הדבקים לשם והודו שופע עליהם והם הנראים לבני אדם הקדושים המראים כח מעשיו להם ולפיכך נמשלו לבגדי כבוד ותפארת כי הלבוש הוא קנין חוץ לאדם ודבק אליו ומכסה עצמו שאינו נראה אבל מורה על עצמו שהוא מבפנים וכפי ענין זה הם המלאכים ועליהם רמז באמרו הוד והדר לבשת. אחר כן אמר עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה ורבותינו ז"ל בארו זה באמרם שמים מאי זה מקום נבראו מאור לבושו לקח ונטה כשלמה והיו נמתחים והולכים שנאמר עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה והארץ מאי זה מקום נבראת משלג שתחת כסא הכבוד שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ. והפלוסופים אמרו שהשם יעיין בעולם השכלים ומשפיע ממנו המציאות ולשון הרב המורה שההנהגה שופעת מהבורא על השכלים כפי סדרם ומן השכלים ישפיעו מהם ממה שהוחן להם טובות ואורות על גופות הגלגלים וישפע מן הגלגלים כחות וטובות על זה הגוף ההוה והנפסד

ולפי ענין הזה אור לבושו הוא השפע השופע מאתם כי הם כלבוש כמו שאמר דוד הוד והדר לבשת והקרוב אצלי שעוטה בא בכתוב במקום פורש וחברו על שפם יעטה והשמלה אינה במקום הזה לבוש אבל הוא כמו ופרשו השמלה שהוא בגד פרוש וכמוהו ושכב בשלמתו ואם אי אפשר מבלתי היותו מכסה לגוף הנה הוא מכסה לעולם והוא שאמר לקח ונטה כשלמה והיו נמתחין והולכין שנאמר עוטה אור כשלמה ולשון נטה ונמתחין בא על דרך לשון הכתוב שאמר הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת.