מלבי"ם על זכריה יב:ג

והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה , שנגד הגוים שיבואו לצור על ירושלים יעמדו העמים שהם מלכות ישמעאל שירושלים היא בידם, וירצו לישא את ירושלים על שכמם, ר"ל שישאר ברשותם, אבל המשא הזה יהיה להם אבן מעמסה, אשר ישרטו בם את בשרם, כנושא משא כבדה מנשוא והיא אבן חדה ששורטת את הבשר. ומפרש הטעם שישרטו בה. מפני כי יאספו עליה כל גויי הארץ , שחיל גוג ומגוג יתאספו כולם לכבשה מיד הישמעאלים העומסים אותה, וקורא את הישמעאלים בשם עמים ואת הנאספים עליהם בשם גוים, שמבואר אצלי שעם מעולה יותר מן גוי, כי המתקבצים עליהם יהיו תחלה מן ההמוניים הפחותים ומלכי הישמעאלים ילחמו כנגדם: