מלבי"ם על זכריה יב:א

משא דבר ה', אחר שנבא על מה שיהיה בבי"ש נבא על מה שיהיה באחרית הימים, והקדים לדבריו שזה נאום ה' אשר הוא נוטה שמים ויוסד ארץ ויוצר רוח האדם בקרבו , שרוח האדם בקרב גופו הוא החבור והקשר שנעשה בין השמים ובין הארץ, שהגוף מתולדת הארץ והרוח הוא מן העליונים, ובזה נברא האדם בתבנית העולם הגדול, וכל העולם העליון והתחתון נכלל בו ונברא בשבילו והוא התכלית אל העולם כולו ומהלך מהלך השלימות אל כל המציאות, ולכן יחשוב ה' מחשבות בל ידח ממנו נדח ויבננו בבנין שלם לעתיד כשיגיע עת התיקון: