מלבי"ם על תהילים פו:א

תפלה לדוד, שיצילהו ה' מיד אויביו ומבקשי נפשו, הטה ה' אזנך ענני, מבקש שיענהו מפני חמשה טעמים, א. מצד הרחמים כי עני ואביון אני, ודרכך לרחם, ב. מצד המשפט והדין, שמרה נפשי כי חסיד אני, ועם חסיד תתחסד, ואמר שמרה נפשי בל תתמוטט נפשו מן החסידות ע"י רדיפת אויביו, ג. מצד הבטחון, הושע עבדך מצד שהוא בוטח אליך, וזה נוגע לכבוד שמך לעזור הבוטחים בך, ד. מצד התפלה, ועז"א חנני ה' כי אליך אקרא, ובשגם שאני מתמיד בקריאתי כל היום, ובאר שתפלתו היא מצד החנינה, (כמ"ש ואתחנן אל ה' שמבקש חנינה), ועל זה אמר חנני ה', ה. מצד שאני מתיאש מכל עניני העולם ואין לי דבר בעולם רק עניני עבודתך, וז"ש שמח נפש עבדך, אחר שאין לי שמחה בעולם משום דבר רק בך, כי רק אליך ה' נפשי אשא :