מלבי"ם על תהילים עט:ה

עד מה ה' תנאף לנצח, אנף הוא בשמכלה חרון אפו, ובזה ראוי שיופסק הכעס, ואיך תנאף לנצח, אחר שכבר כלית חרון אפך בנו, א"כ ראוי שתבער כמו אש קנאתך ותשפך חמתך הפנימית על הגוים אשר לא ידעוך, ועל ממלכות אשר הגם שידעוך בשמך לא קראו :