מלבי"ם על תהילים קמו:ג

אל תבטחו בנדיבים, עפ"ז מצוה בלי לבטוח בנדיבים, הגם שהנדיב דרכו ורצונו להטיב, מ"מ אין לבטוח עליו מצד שני טעמים, א. בבן אדם שאין לו תשועה, שמצד שהוא בן אדם אין הכח אל התשועה לו, כי כחו אינו בעצמו ויצוייר שלא יוכל להושיע, ב. שגם אם יוכל להושיע הלא.