מלבי"ם על משלי כה:יט

שן רועה ורגל מועדת , כמו שן שנשבר , שבוטח בו שילעס המאכל, ובוגד, ורגל מועדת שבוטח בו שיוביל אותו אל מחוז חפצו, ובוגד, כן המבטח שבוגד ביום צרה , והוא בטח בדבר ואינו מוצא מבטחו בעת הצורך, וגם רמז למ"ש חז"ל דק בככי ותשכח בנגרי, וכשהשן רועה גם הרגל מועדת, וכן כשמבטח א' בוגד ימשוך אחריו יתר מבטחיו וכלם בוגדים בו: