מלבי"ם על נחמיה ט:ו

מרומם על כל ברכה ותהלה אתה הוא ה' לבדך, שאתה לבדך מצד עצמותך מרומם ונעלה מכל ברכה ותהלה. אחר ההצעה הזאת מפרש מ"ש ויברכו שם כבודך, ששם כבודו שעל ידו הוא נודע לבריותיו, הוא נודע ע"י ג' דברים, א] ע"י הבריאה, ועז"א אתה עשית את השמים וכו', ר"ל שבראת בין את העליונים בין את התחתונים, ב] ע"י קיום הבריאה וההנהגה המתמדת, שעז"א ואתה מחיה את כולם, שאינך דומה כפועל אחר, שאחר שעשה את הדבר הוא מתקיים בעצמו, כי כל הבריאה אין לה קיום וחיות רק על ידך שאתה הנפש המחיה את כל המציאות, והגם שנראה שההנהגה היא ע"י צבא השמים וסדרי המערכת, הנה צבא השמים לך משתחוים, כי אתה הוא המנהיג אותם ונותן להם כח ומושל על כולם: