מלבי"ם על נחמיה ה:ד

ויש, כת שניה היו צועקים על העבר, והיו אומרים אנחנו לוינו כסף עוד בשנה העברה הגם שלא היה שנת רעב, מפני שהוצרכנו למדת המלך, לתת מס המלך [מלשון מנדה בלו והלך], [ וערבנו ] שדותינו וכרמינו בשנה שעברה, [פעל עורבים שבפסוק הקודם נמשך גם לכאן]: