מלבי"ם על ויקרא, תזריע ל

ממקור דמיה: ולא אמר "דמה" כמ"ש "ואשה כי יזוב זוב דמה". אמרו ( בספרא ונדה דף יט ) שדמים הרבה טמאים בה. ואמר שנית "והיא גלתה את מקור דמיה" (ויקרא, כ) – הם ד' מיני דמים. והשחור, אדום הוא, אלא שלקה. ומ"ש וב"ה מטהרים פירושו לגמרי, כי לת"ק תולין כ"פ בגמ' ועיי"ש.