מלבי"ם על ויקרא, שמיני קמה

מעין ובור מקוה מים יהיה טהור: דרך הכתוב שבמקום שיזכיר דין אחד על שנים או שלשה דברים ידבר בלשון רבים ( אם לא שבא מלת "או" לחלק שאז ידובר לפעמים גם ביחיד ) – "אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח", "לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם במותם" (במדבר ו׳:ז׳), "כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ראשיתם" (שם, יח), ודומיהם רבים. וכן היה לו לכתוב "יהיו טהורים". ושנו חכמים דיצויר מקוה אחת הנעשית משנים או שלשה אלה; שאחד חסר והשני משלימו כמו ששנינו ( פרק ו דמקואות ) מטהרין את המקואות העליון מן התחתון והרחוק מן הקרוב. וממה שלא חשב מעין את המעין משמע כדעת הרמב"ם והראב"ד דבמעין די בכל שהוא גם לטבילת אדם. ומה שאמר [במשנה ג'] אי מה מעין מטהר בזוחלין וכולי ת"ל אך – התבאר (בסי' קמד) ובילקוט גרס זה בסוף משנה א והוא נכון.