מלבי"ם על ויקרא, אמור קנו

והניף את העומר: פירשו חז"ל שעיקר שמו היה "עומר". ואף על גב שכל המנחות באו עשרון שהוא עומר, ייחד לזה שם "עומר" כי היה מביא ג' סאים ומעמידו על עומר שהיא עשירית האיפה. ועוד היה לו שתי שמות לווי – (א) "עומר ראשית קצירכם", על שמצוה לקצרו בשבלים, וזה עומר שבלים. (ב) ו"עומר התנופה" על שהיה מניפו, שכל המנחות לא היה טעונים תנופה רק מנחת העומר ומנחת סוטה, ומנחת סוטה משונה שאינו צריך שמן ולבונה. ולכן אמר "מיום הביאכם את עומר התנופה". ומה שאמר "לרצונכם" – אין כופים התבאר ויקרא (סימן כו). ומה שאמר "ממחרת השבת" – מחרת יום טוב יתבאר לקמן (סימן קסד).