מלבי"ם על ויקרא, בהר ס

לקונה אותו: ואם מת יהיה לדורותיו, שלא יוכל לגאול לא מידו ולא מיד בנו. ומבואר גם כן שזה רק בהדיוט שמנחיל לדורות, לא בהקדש שאין לו דורות, יכול לפדותו תמיד. ומ"ש "לא יצא ביובל" מפרש בגמ' שרצונו לומר שלא יצא אפילו פגע היובל תוך שנתו.