מלבי"ם על ויקרא, בחוקתי צב

יקדיש שדהו: למה חזר שם "שדה"? היה לו לומר בכינוי "יקדישנה". והנה גם במה שכתב "ואם אחר היובל יקדיש שדהו" שם "שדה" מיותר; ונמצא בספרא דרוש שבכאן גם שם במשנה ו'. והיא פלא למה דרש ב' פעמים דבר אחד? ובלי ספק שיש טעות סופר וכאן צריך לומר כמו שכתוב בערכין (דף כה) "שדה" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף", אין לי אלא שהקדיש בענין הזה; מנין לרבות לתך וחצי לתך ותרקב וכולי ת"ל "שדה" מכל מקום ורוצה לומר שלכן אמר "יקדיש שדהו" – כל שדה שהיא. ואמר שנית "יקדיש שדהו" שבכל זאת צריך שיהיה בכלל שדה בת זריעה, לא נקעים (שמיירי שמלאים מים שאינם בני זריעה כמ"ש בגמ' שם).