מלבי"ם על ויקרא, בחוקתי קכ

אלה המצות: אלא, לא אחרות (כפי שגדרנו על כינוי הרומז – "זה" "זאת" "אלה" בפר' צו סימן כג). כי רק משה רבינו עליו השלום היה נביא תורה והנביאים אחריו לא באו רק להזהיר על תורת משה, לא להוסיף או לגרוע כמ"ש בש"ס (שבת קד, מגילה ג, יומא פ, תמורה טז, ירושלמי פרק קמא דמגילה). וכן תרגם יונתן בן עוזיאל. ומ"ש "אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל" – כי משה היה השלם שבמין האנושי ולא קם עוד נביא כמשה; ודור המדבר היה מובחר הדורות; ולא יקום עוד שליח כזה ודור כזה אל שישתנה או יוסיף להם דבר. ומ"ש שכולם נאמרו מסיני התבאר ריש בהר.