מלבי"ם על יהושע ו:יז

והיתה. ויען שהכבוש יהיה בנס ע"י ה', ראוי ששללה יהיה הקדש לה' הכובש:

רק רחב הזונה. אינה בכלל העם והשלל ע"י שהחביאה המלאכים (והנה פה לא אמר מפני שנשבעו לה, כי העם לא נשבעו, ושבועת המרגלים לא תחייב העם כולו, רק להמרגלים עצמם אמר (כב) כאשר נשבעתם לה, כי הם מחויבים מפני השבועה). והנה רחב בעצמה היתה ראויה להנצל גם מצד עצמה אחר שנתגיירה בפני המרגלים וקבלה אמונת ה', כמ"ש למעלה, וזה היה קודם שעברו את הירדן שלכ"ע היו מחויבים לקבלה (כנ"ל ב, יב), רק שבכ"ז היה צריך להחרים רכושה שהיה בכלל חרם יריחו, וכן להחרים את משפחתה, ולכן אמר שע"י שהחביאה את המלאכים תחיה היא וכל אשר אתה, וזה כולל גם רכושה שורה וחמורה וכל אשר לה. ולכן אמר ורק אתם שמרו מן החרם, הגם שלא חל החרם על רכוש רחב, חל על יתר הדברים ואתם אינכם בכלל ההיתר: