מלבי"ם על יהושע ד:יט

והעם. ספר ג"כ כי נס זה היה ביו"ד ניסן. והנה הכתובים האריכו לשון בבאור מקום וזמן הנס וכל פרטיו, להוציא מלב המכחישים אשר יאמרו שהיה עת חורב המים, או שידע יהושע לכוין עת עליית המים ונפילתן, הנקרא (עבבע אונד פלוהט), לכן מודיע הזמן שהיה הנס בעשרה בחדש שאז דרך הירדן להיות מלא, והמקום הניכר עוד היום ע"י האבנים, ששם לא יוחרבו המים לעולם ולא יעלו ולא יפלו עם עליית וירידת הירח. גם הוכיח זאת מצד המשך הנס שהיה ברגע מצומצם כנוח כפות רגלי הכהנים, ונפסק ברגע זה ממש, ולא נוכל לאמר שכיון עת ששהו הכהנים בירדן דהא אמר וימהרו העם ויעבורו, הרי הקדימו העם לעבור ובכ"ז נתכוין הכל ברגע מצומצם, מזה ידעו כי יד ה' עשתה זאת:

ויחנו בגלגל. לדעת חז"ל (סוטה לו א) הלכו בו ביום מהלך ששים מיל: