מלבי"ם על יהושע טז:ה

ויהי. הנה מן התחום הכללי הזה שמלא כל אורך א"י מן המזרח למערב, לקחו בני אפרים חצי אורך שבצד מזרח, ומנשה לקח חצי האורך שבצד מערב, רק מן חצי האורך של מנשה היו עוד ערים המבדלות לבני אפרים כמו שחשב פה:

"ויהי גבול" בני אפרים כו' ויהי גבול. יען שחשב פה שני מיני גבולים, אמר תחלה ויהי גבול בני אפרים, ר"ל כל מה ששייך להם, ונכלל בזה גם הערים המבדלות. ועתה התחיל לפרש גבול נחלתם העקרי שהיה בצד מזרח מה שהי' רק לאפרים, ובפסוק ח' יבאר הערים המבדלות:

גבול נחלתם מזרחה. ר"ל גבולם היו בחצי הארך המזרחי, כי החצי המערבי היה למנשה:

עטרות אדר עד בית חרון. זה היה רוחב נחלתם מן הדרום לצפון, ובית חורון התחתון והעליון שניהם היו לאפרים כנזכר בדברי הימים א' (ז, כד):