מלבי"ם על איוב טו:כז

כי , והגם שכסה פניו בחלבו , שמרוב חלבו ושמנו פניו מכוסים, בכ"ז ירוץ אותו ה', ויעש פימה עלי כסל , שע"י הריצוץ בגביו יפתח את בשרו ושמנו עד שיעשה פה ופתח דרך חלבו, שהפה הזה ידבר ויגיד מה שבכסל ובמחשבה של הרשע, והמליצה שהגם שנראה עב ושמן, ע"י מלחמת ה' בו שירוצצהו בפחד וברעדה מתמדת, ניכר מה שבכסליו ומחשבותיו, אשר כסליו מלאו נקלה ובעתה, ושאינו איש מצליח רק איש מלא צרה ומצוקה: