מלבי"ם על ירמיהו ח:ב

ושטחום לשמש וכו' אשר אהבום, כי היה להם עבודות חלוקות, היו אצלם אלהות שאהבו אותם ויחסו להם השפע והטוב והיופי וכל הצלחות ויש שיראו מפניהם, כי יחסו להם כל רע חולי ודבר וחרב והיו עובדים אותם בקרבנות וזבחי אדם לשכך חמתם ולהסיר הרעה, עז"א אשר אהבום ואשר עבדום, שהוא מאהבה או מיראה ויש שהיו דורשים מהם לדעת עתידות ונסתרות ויש שהלכו אחריהם להתדמות למדותיהם ודרכיהם שהיו מיחסים להם ויש שהשתחוו להם לבד, לרוממם ולכבדם לא יאספו, דרך לאסוף עצמות השרים לארונות נכבדים, והם לא יאספו ויותר מזה שגם לא יקברו כלל :