מלבי"ם על ירמיהו לא:יח

שמוע שמעתי אפרים מתנודד, אפרים יתאונן ויתוכח עם ה', יסרתני וכו', ר"ל כי יש שני דרכים להשיב את העם בתשובה, א. ע"י יסורים שאז ישובו מיראה, ב. ע"י שיגלה להם אלהותו בנסים ונפלאותיו עד שיכירו השגחתו ועי"ז ישובו אל ה' מאהבה, והנה ה' רצה להשיב את אפרים ע"י יסורים שהביא עליו, והוא מתאונן ע"ז שזה לא הועיל, כי יסרתני ואוסר במה שהבאת עלי יסורים לא פעלת מאומה רק ואוסר שנתיסרתי ביסורים אבל לא הועלת שאשוב עי"כ בתשובה, כי אני דומה כעגל לא לומד, שהשור המלומד לחרישה כשיטה מן התלם ויכהו ישוב אל תלם המחרישה, אבל העגל שאינו מלומד כשיכהו יעות דרכו עוד יותר, וכן ע"י היסורים סרתי עוד יותר מן הדרך, ולכן אני מבקש השיבני ואשובה ע"י מה שתראני כי אתה ה' אלהי ע"י שתראה לי השגחתך המיוחדת ואלהותך, עד שאשוב בתשובה מאהבה ומדעת אלהים: