מלבי"ם על ירמיהו לא:יג

אז, ובחורים וזקנים ישמחו יחדו בשוה לא כמו בבנין בית שני שהזקנים בכו בכי גדול כי נזכרו בכבוד הבית הראשון, והפכתי אבלם החיצוני לששון שגדר הששון הם הסימנים שנעשו להוראת השמחה כמו לבישת בגדי יו"ט ודומיה וזה הפך האבל החיצוני שילבוש בגדי אבל, וגם ונחמתים על הצרות שסבלו בעבר, ושמחתים שמחת הלב מיגונם שהיה להם בעבר, שכל שיזכרו היגון העבר תגדל השמחה עתה: