מלבי"ם על ירמיהו יב:יא

שמה לשממה, מוסיף שהמדבר שם אותה לשממה ר"ל שהיא שממה כ"כ עד שהמדבר ייחד את החלק הזה שתהיה החלק היותר שמם שבו, כמ"ש (יחזקאל ל׳:ז׳) ונשמו בתוך ארצות נשמות, אבלה עלי שממה, הנה היא מתאבלת עלי כאילו אני עשיתי לה כל זאת, אבל באמת מה שנשמה כל הארץ לא אני גרמתי זאת רק הסבה לזה מפני שאין איש שם על לב לשוב בתשובה: