מלבי"ם על ישעיהו נז:יא

ואת מי דאגת, אומר אליה כאל אשה זונה פרוצה שלטת, שאינה יראה עוד מבעלה כלל, ממי דאגת או ממי תיראי (הדאגה הוא שדואג פן יאבד את אהבת אוהבו והיראה מפני העונש) ומבאר נגד את מי דאגת, את אין לך לדאג פן ע"י נאופיך לא אהיה עוד אישך ואתן לך ספר כריתות. כי הלא תכזבי, הלא את בעצמך תכזבי לאמר שאיני בעלך כלל, ואותי לא זכרת עוד וגם עת תזכרני בפיך לא שמת על לבך ונגד ותיראי אומר את מי תיראי, הלא אין לך לירא מפני העונש כי אני מחשה ולא מעתה כי אני מחשה מעולם ואיני מעניש אותך וכן לא תיראי מפני יראת הרוממות כיראת בעל על האשה כי אותי לא תיראי ר"ל את עושה הכל בלא דאגה ובלא יראה מפני, ואינך מתחרטת על מעשיך בשום פעם: