שבי דומם, אחר שצייר ירידת בת בבל מן העושר אל העוני, מצייר ירידתם ממלוכה, ומדמיה לממלכה שלטנת אשר תמיד לא ישכנו רגליה, ועתה אל תצפי כי עוד תשיג את גדולתך בעת מן העתים, רק שבי דומם וגם באי בחשך בל יראוך עוד איש בחוצות כי אין לך תקוה עוד, כי לא תוסיפי שיקראו לך עוד גברת ממלכות בשום זמן: