מלבי"ם על ישעיהו ג:ז

ישא ביום ההוא, ישיב לו לאמר לא אהיה חובש, ר"ל הגם שבימים קדומים היה התמנות הקצין כבוד ותפארת, אז לא היו עזי פנים מצויים, והיה זה שררות, אבל עתה לא קצין אהיה רק חובש, שוטר החובש ואוסר בבית הסוהר, זאת תהיה מלאכתי עתה, כי רבו המעיזים זאת שנית, כי אהיה מוכרח להתבטל עי"כ מכל עסקי, עד שאח"כ ארד מנכסי. ושיעור הכתוב, לא אהיה חובש, עד שעי"ז ארד מנכסי, ובביתי אין לחם ואין שמלה, כי אהיה מוכרח לפנות מכל עסקי אל דין ודברים ומריבות עם, לכן אבקש, לא תשימני קצין עם ומה היה הסבה לירידתם פלאים כ"כ? הוא: