מלבי"ם על ישעיהו יח:ה

כי לפני קציר, מוסב על המליצה שזכר בסימן הקודם, שזרעו זמורות זר ונד קציר ביום נחל מים, ולא קצרו קציר הזר הזה, כי שבולת מי מחנה אשור שטפתהו, לעומת זה אמר טרם שיתבשל הקציר מן ההרכבה הזרה שהרכיבו ישראל בנטיעתם, מה שהתערבו בעמי הארץ כתם הפרח, שכבר פרח, וגם הציץ ציץ שהוא אחרי הפרח, והנצה גדלה ועשתה פרי עד שהפרי היה בוסר ולא נתבשלה לגמרי אז וכרת הזלזלים שהם הזמורות זר שזללו מן הנטע הקדוש, שהם האומות שסמכו ישראל עליהם והתחברו להם כרתם במזמרות ואת הנטישות, הענפים של הנטע עצמה שנתפשטו מאד, שהם עשרת השבטים שקלטו ההרכבה והתערבו בגוים, הסיר ממקומה, והתז אותה אל ארץ אחרת, והגלם לגולה: