מלבי"ם על שמואל א יד:ג

ואחיה שב אל ספורו שיונתן לא היה דעתו אז אל שיפול במחנה פלשתים, א) מצד שלא הגיד לאביו ולא היה עושה דבר גדול כזה בלעדיו, ב) שהיה שם אורים ותומים עמהם והיה שואל בה' כי אחיה בן אחיטוב כו' בן פנחס בן עלי, אשר עלי היה כהן ה' בשלה, אחיה היה נשא אפוד, ומדוע לא שאל בה', ג) שגם העם לא ידע כי הלך יונתן וכל זה ראיה שלא היה במחשבתו אז לעשות נוראות שאם כן היה מיעד את העם להיות נכונים אחריו: