מלבי"ם על דברי הימים א ב:לד

ולא היה לששן בנים. ר"ל בעת שנתן בתו לירחע, כי אח"כ היה לו בנים כמ"ש פסוק ל"א ובני ששן אחלי

עבד מצרי. כי מה שנתנה לעבדו לא היה חטא שממילא נשתחרר, כדין שאם נתן לעבדו בת חורין יצא לחירות, וכבר אמרו (פסחים קיג א) בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה, רק שהיה מצרי ואסור לבא בקהל: