מלבי"ם על הושע ט:ו

כי הנה הלכו משד, לעומת מ"ש ושב אפרים מצרים, וישראל היו חושבים שהם שבים לארץ מולדתם כי האומה בראשיתה נולדה במצרים, ודומה בעיניהם כמי ששב אל ארץ מולדתו ששם ינק משדי אמו, והוא שב אל שדי אמו ואל חדר הורתו, ועפ"ז אומר הנביא כי הוא דמיון כוזב, כי באמת א"י הוא שדי אמם, שם ינקו דבש וחלב והיא ארץ הורתם, כמ"ש על שדים סופדים (ישעיה ל"ג) , ועתה שגלו מארצם הנה הלכו משוד אמם, ודומים כמי שהולך מארץ מולדתו אל ארץ קבורתו, כי למצרים הם הולכים למות ולהקבר שם, כי מצרים תקבצם כדי שמוף תקברם כי שם תהיה קבורתם, ומי יהיה היורש את נחלתם ואת עשרם, אמר המקום שהיה מחמד לכספם קימוש יירשם וחוח הוא יהיה השוכן באהליהם אשר ישארו שממה: