מלבי"ם על הושע י:ד

דברו דברים כן דברו ביניהם דברי מרד, אלות שוא ועי"כ עברו על האלה שנשבעו למלכם להיות נאמנים אליו, כי אמרו שאין ממש באלה זו אחר שמבטל את עבודת העגלים, כרות ברית שכרתו ביניהם ברית על קשר המרד להרוג את שלום, או למסור את הושע ביד מלך אשור לאבדו, ופרח כראש משפט על תלמי שדי, ר"ל אמנם תיכף פרח משפט ענשם, שזרע המרד אשר זרעו בסתר במעמקי תלמי לבבם, צמח ופרח ויעש פרי אשכלות מרורות, ומשפט ענשם פרח כראש ולענה על תלמי שדי בגלוי וקבלו תיכף את ענשם כמו שיבאר: