מלבי"ם על בראשית לט:ו

ויעזב. כי עד עתה היה חושב אחריו, אבל אח"כ עזב הכל ביד יוסף, עד שלא ידע אתו מאומה רק הלחם, שלא היה ת"י כי לא יוכלון המצריים לאכול את העברים לחם כמ"ש הראב"ע. ויהי יוסף יפה תאר, הוא הקדמה אל הספור הבא, שעי"כ נשאה עיניה אליו: