מלבי"ם על יחזקאל כג:כז

והשבתי, ועי"כ אשבית את זמתך שהם המחשבות העמוקות בזנות, דהיינו המינות והדיבוק בעכו"ם, כי מאז נבטלה עבודת כו"ם, ואת זנותך מארץ מצרים שמאז לא בטחו עוד במצרים, ולא תשאי עיניך אליהם אל הזמה וע"ז, ומצרים לא תזכרי עוד, כי נפלו גם מצרים, ובני יהודה שבא לשם נהרגו עמהם: