מלבי"ם על שמות כא:יז

ומקלל אביו ואמו. הגי' שבמכלתא נדפסת בטעות, והגר"א הגיה ואנכי הוספתי על הגהתו, ועולה מכוון עמ"ש בספרא קדושים (סי' קא) ובגמרא דסנהדרין (דף פ"ה ע"ב), דלר' יאשיה ידעינן לרבות אשה וטו"א מכפל איש איש, ומקלל אביו ואמו בא לחייב לאחר מיתה, ואביו ואמו קלל בא לחלק, ולר' יונתן א"צ קרא לחלק ומקלל או"א בא לרבות אשה וטו"א, דס"ל דכפל איש דברה תורה כלשון בנ"א ואביו ואמו קלל בא לחייב אחר מיתה, ולפ"מ שאמר בספרא קדושים (סי' צח) שסתמא דספרא ר' יהודא וכן ר"ע דרשי אביו ואמו קלל לדרשות אחרות צ"ל דס"ל דאשה מרבינן מן תיש איש דלא דברה כלשון ב"א, וכן ס"ל כר' יונתן דמכה אביו ואמו משמע כ"א בפ"ע, ואייתר ומקלל או"א למקלל לאחר מיתה, וכבר הוכיח המ"ל (פ"ו מה' דעות) מכריתות (דף י"א) דר"ע ס"ל דלא אמרינן ד"ת כלב"א, ומתמורה (דף ב') הוכיח דכן ס"ל לר' יהודה, וכן מצינו באמת בספרא דסתמא ר"י שדריש תמיד כפל המקור עם הפעל כמ"ש באיה"ש (כלל לח) ובענין פלוגתת רי"א ורי"ו במכה או"א ע' מ"ש בפ' קדושים (סי' קא):

ומקלל אביו ואמו. היינו בשם המפורש, ומימרא זו מובא בסנהדרין (דף סו) ושבועות (דף לו) ומקורו בספרא קדושים (סי' קב) ושם פרשתי ע"ש, ומ"ש מות יומת בסקילה נמצא בספרא שם (סי' קג) ושם פרשתי, ומ"ש עונש שמענו אזהרה לא שמענו עד סוף הפסקא נמצא בספרא (סי' קד) ושם פרשתי ויש שם חסרון ויתרון בדפוס וצריך לתקן כנוסח שבכאן, ושם סיים מה להצד השוה שבהן שהם משונים א"כ נכתוב קרא אלהים וחרש או נשיא וחרש אלהים ל"ל אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לאביו, וכן יש להגיה כאן: