מלבי"ם על שמות יח:יא

עתה ידעתי. א] כי גדול ה' שאינו במדרגת רם שהוא בלתי משגיח בשפלים, רק הוא גדול שהשגחתו מתפשטת ממרומים עד השפל, מראש הסבות עד סוף המסובבים שזה גדר גדול, ושהוא גדול מכל אלהים שהם הכחות הנשגבות המתפשטות במציאות, שכ"א מוטבע על ענין מיוחד והוא גדול מכללותם. כי בדבר אשר זדו [גדול] עליהם שהמצרים נדונו מדה כנגד מדה, וזה לא יוכל לעשות רק מי שהוא מושל על כל הכחות, פי מי. שאינו מוטבע רק על כח מיוחד א"א שיעניש, רק במה שיש בכחו למשל הברק באשו והיה במימיו, ומכות מצרים שכולם היו מדה במדה הראה כי בכל דבר שזדו על ישראל הוא גדול עליהם בדבר הזה עצמו והעניש אותם בו בדבר שזה לא יוכל לעשות רק מי שגדול על כל האלהים: