מלבי"ם על דברים כג:ז

[קטז] לא תדרוש שלומם וטובתם אחר שאמר שלא יבאו בקהל עד עולם ואמר גם את אשר עשו מובן שאין לדרוש שלומם וטובתם לכן אמר בספרי שהכתוב מדבר אף בענין שהוא מצוה לקרוא לשלום כגון אם צרו ישראל במלתמה על עמון ומואב (כגון שהם התגרו תחלה בבני ישראל) שאז נגד שארי אומות צריך לקרוא לשלום אבל לא להם, וטובתם מדבר הכתוב בעבד עמוני ומואבי שברח לא"י שנאמר להלן בענין לא תסגיר עבד אל אדוניו עמך ישב בטוב לו אבל להם אין מצוים בטוב לו (כמו שדרשו שם בספרי מנוה הרעה לנוה היפה):

כל ימיך לעולם תיבת לעולם מיותר להורות שלא רק בדור המדבר מדבר וזה שאמר בספרי לעולמי עולמים: