מלבי"ם באור המילות על תהילים ח

תנה, מקור, לתת, שהארץ תתן הוד ה' אל השמים:

יסדת, היסוד הוא העקר להבנין, וה' לקח יסוד לעזו מפי עוללים, ומאבני המופת שלקח מפי עוללים יסד עזו נגד צורריו, והצורר. הוא בפועל, והאויב. הוא בלב, והכתובים יציירו שונאי ה' והמכחישים כאויבים, והעושים בפועל מעשים להכעיסו כצוררים (כמ"ש בפי', ישעיה א' כ"ד, נ"ט י"ח ובכ"מ):

מעשה אצבעותיך. מובדל מן מעשה ידיך, שמציין דבר שעשה בעצמו לא על ידי שליח (ישעיה ב' ח') וכן יציין המלאכות הנפלאות והדקות:

אנוש, בן אדם. האנוש מורה על חולשתו מצד עצמו ובן אדם מציין חולשתו מצד מינו שאינו מתקיים זמן רב (ישעיה נ"א י"ב).

תזכרנו, תפקדנו. הפקידה היא אחר הזכירה, שמציין שפוקד לעשות לו איזה דבר טוב או רע (התו"ה אחרי סי' קמ"ח) ומוסיף וכ"ש איך עוד תפקדנו:

וכבוד והדר, ההדר הוא ההדר החיצוני תמיד המתהדר למראה עינים, והכבוד הוא הנקשר בעצם הדבר, עיין בהבדל בין הוד והדר בס' התו"ה (קדושים סי' ל"ח) ובין כבוד והדר (ישעיה סי' ל"ה):

תמשילהו. כונתו תאומית על הממשלה, ועל המשל שהיא צורת כלל העולם: