מלבי"ם באור המילות על תהילים עט

לעיים. לגלים, ותרגום לעי השדה ליגרי חקלא, ויגר תרגום של גל:

לחיתו ארץ. מובדל במובנו המדויק מחית השדה שהם חיות המצוים בישוב, שכלכלו אותם בבשר שחתכו מן נבלת החסידים:

חרפה. לשכנינו וכו' (כנ"ל מ"ד י"ד):

תאנף. גדר פעל אנף (לקמן פ"ה ו'):

חמתך. הוא הכעס הפנימי כנ"ל (ו יב):

לא ידעוך. בשמך לא קראו. וכן בירמיה (י' כ"ה):

יקדמונו, הקדימה היא לפני דבר אחר, ור"ל לפני זכירת העונות:

עזרנו אלהי ישענו. העזר פחות מן הישועה, שהמושיע עושה הכל בעצמו לא כן העוזר, ואחר שתמיד היית מושיע, עכ"פ עזור עתה:

עזרנו והצילנו. ע"ל ז' ב':

הותר. שיתירם מן המאסר, או שישאירם בחיים:

לעולם, לדור ודור. לעולם הוא הזמן התמידי, ולדור ודור הוא הזמן המתחלק לשני דורות (כנ"ל ל"ג י"א), ההודאה על הטובה העברה היא תמידית כל ימי חיינו שהוא מצדנו, וספור התהלה היא לדורות הבאים מדור לדור: