מלבי"ם באור המילות על תהילים ה

הגיגי, הגיון לבי, לכן אמר בינה, ועל אמרי הפה אמר האזינה:

הקשיבה, מוסיף על האזינה, שיקשיב גם מרחוק, כמ"ש בגדרי השמות האלה (ישעיה א' י').

שועי. השוע הוא הצועק לישועה מן הצרה והצועק אל המלך ישלחהו אל השופט לעיין בדינו, והשופט ישלחהו אל המלך כי לו היכולת, אבל אתה מלכי, ואלהי. ר"ל שופטי, ולך להושיע:

אערך לך. כמו מי בשחק יערך לה', הבוקר י"ל דמיון וערך אליך:

ואצפה. בבנין פיעל נקשר עם התקוה בכ"מ:

חפץ, שם התואר.

לא יגורך. יפחידך, כמו שוד רשעים יגורם (משלי יו"ד):

ביתך, היכל קדשך, ההיכל פנימי יותר מן הבית, מצייר ביאתו אל ביתו החיצוני בא בציורים אשר מלא לבבו מרוב חסדו, ובעת ישתחוה בפנימית ההיכל ששם נכנס להשתחוות, ימלא פחד ויראה מהדר גאונו:

שוררי, בא תמיד על המביט מרחוק על דרכי חברו ומצפה רעתו, וכמליצה זו לקמן (כ"ז) הורני ה' דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי:

בפיהו, לשונם הלשון הוא פנימי מן הפה, וכשיבא לרעה מציין לשון מרמה וחלק בערמות ותחבולות.

נכונה. חסר המתואר:

וישמחו, ויעלצו. פעל בא לרוב על השמחה הרוחנית:

כצנה. הצנה מוקפת מג' רוחות, הרצון שלך היא הצנה העוטרת אותו, כמו עוטרים את דוד (שמואל ב' כ"א):