מלבי"ם באור המילות על משלי יט

(א-ב) כסיל, בלא דעת . כבר התבאר שהכסיל יש בו דעת רק שהתאוה מושלת עליו.

אץ , הממהר:

שקרים, כזבים . הכזב נראה אמת בתחלתו (ישעיה כ"ח ) עד, יפיח , המפיח הוא הדבור הבלתי נשלם (חבקוק ב' ג' ):

נדיב , איש מתן - ע' לעיל יח טז.

רש . גרוע מן הדל.

מרעהו , המ"ם מן השורש כמו ויקח שלשים מרעים דשמשון:

לב . הוא הכח המושל כמ"ש בכ"מ, והקנין מורה שהוא ברשותו:

נהם ככפיר . הכפיר טורף רק בסוכתו (כמ"ש הושע ה' י"ד, עמוס ג' ד') , ונהם באריה הוא בזעפו בעת שאין לו טרף, וזה הבדלו מן שאגה שהוא בשמחתו בעת י"ל טרף, ישעיה (ה' ל' ):

ומה' . הוי"ו וי"ו התנאי:

וגמלו . גדר הגמול שנקשר עמו התפעליות אהבה או איבה, כמ"ש בכ"מ:

המיתו . שרשו המה, כמו בכיתו מן בכה:

גדל חמה . לפי' ב' כמו ברחוץ הליכי בחמה (איוב כ״ט:ו׳ ), תציל , לפי ב' מענין וינצלו את מצרים.

ותוסף , לפי' א' הוא נסתר לנקבה:

מחשבות. ועצות . הבדלם למעלה (י"א י"ד ):

תאות . כמו תתאו לבא חמת, עד תאות גבעות עולם:

(כה-כו-כז) והוכיח, מוסר . מוסר ע"י יסורים. ותוכחה בראיות השכל (כנ"ל ג' י"א ).

ופתי יערים (ע"ל א' ד' ):

יליץ . מלשון לצנות, יבלע יכסה, כמו כבלע את הקדש: