מלבי"ם באור המילות על משלי טו

חמה, אף . התבאר (ישעיה ס"ג ג', יחזקאל ה' י"ג) ובכ"מ בתנ"ך, ובא בספר זה לקמן (כ"א י"ד, כ"ב כ"ד, כ"ז ד' כ"ט כ"א ):

לשון, ופי . כבר התבאר (י' כ') שהלשון מציין את הבינה ופה מציין החכמה ושפה מציין הדעת, וגדר הדעת למעלה (א' ב') ובכל הספר, ופי' כסיל ואולת בכל הספר:

וסלף . הוא עוות התום והיושר (למעלה י"ג ו' ).

שבר ברוח , כמו רוח נשברה, והרוח הוא כולל כל כחות הנפש הפנימים:

מוסר, תוכחת . הבדלם ירמיה (ב' י"ט) , וכמ"ש למעלה (ג' י"א ), והמנאץ הוא שהדבר בלתי חשוב בלבו, והערמה הפך הפתיות (כנ"ל א' ד' ):

לא כן . ע"מ פעל, כמו כי מת הילד:

דרך , הם מנהגי הנפש ותכונותיה שמהם יוצאות הפעולות כמ"ש ירמיה (י"ח י"א) ובכ"מ, מרדף , הפועל מורה על העסק בתמידות, כמ"ש הושע (ב' ט' ):

מוסר, תוכחה , הבדלם ירמיה (ב' י"ט ):

לץ הוכח . עמ"ש למעלה (ט' ז' ):

ייטב . נמשך לשתים, ורוח כולל הכחות הנפשיות כולם:

נבון, דעת . ע"ל (ט' י') . כסילים נלוזים מחכמה מפני תאותם, כמ"ש בכל הספר, והם מחזיקים אולת במרמה רק לפנים (כנ"ל י"ב כ"ג, י"ד ח' כ"ד) , ואולת הפך הדעת שהוא הספק בכל דבר, והנבון מבקש הדעת בלבו, והכסיל רועה אולת רק לפנים לא בלבו:

עני - כולל גם ענוות הנפש והכנעתה, ובא לרוב על הצדיקים והענוים.

מדון, ריב . הבדלם למעלה (י' י"ב ).

חמה אף , למעלה (פסוק א' ):

דרך ארח . הבדלם למעלה (ב' י"ג ).

ישרים , למעלה (א' ג' ב' ז', י"א ג' ט') , ובכל הספר:

וכסיל אדם , דייק במלות אדם, שיצא מכלל בן נכנע להוריו, והוא אדם מופרד לעצמו:

חסר לב, איש תבונה , ע"ל (ט' ד') , וגדר הישר שישר בטבעו, כנ"ל (א' ג', ב' ז' ):

מחשבות עצה . למעלה (י"א י"ד ) תקום , פי' תקום עצה:

מחשבות . גם יל"פ שר"ל מחשבות רע תועבת ה' הגם שהוא רק מחשבה, ואמרי נעם , ר"ל מי שהוא נעים במעשיו אמריו הם טהורים מכל מחשבה רעה, ובא נועם תחת נעים, רמז לאחד קראתי נועם (זכריה י״א:ז׳ ):

יהגה , הוא עיון הלב ורב המחשבה על הדבר:

מוסר, תוכחת . עי' הבדלם ירמיה (ב' י"ט ):